חשוב לדעת, ישנם שני סוגים של פיצויים על הפרת חוזה: *פיצויי הסתמכות* (המוענקים בד"כ לנפגע מניהול מו"מ שלא בתום לב על ידי הצד האחר) ו*פיצויי קיום*.
פיצויים אלו, מטרתם לפצות את הנפגע מההפרה על הנזק שנגרם לו לאחר חתימת ההסכם. חוק החוזים מאפשר לצד הנפגע להחליט בין שני אפשרויות, האחת לבטל את החוזה והשנייה להגיש תביעה בבית המשפט לאכיפתו.
דיני החוזים בישראל קובעים כי משהופר הסכם יש להעדיף את אכיפתו ורק אם הדבר אינו אפשרי להורות על ביטולו של ההסכם והענקת פיצויים לצד הנפגע. למרות זאת, ישנם בהחלט מקרים שבהם נשללת זכותו של הצד הנפגע לדרוש את אכיפת ההסכם.
לצד זכותו של הנפגע מהפרת חוזה לדרוש את אכיפתו, רשאי על פי שיקול דעתו הנפגע לדרוש את ביטולו של החוזה. במקרה כזה נדרש כל צד לחוזה להשיב לצד השני את אשר קיבל על פי החוזה עד כה ואם ההשבה אינה אפשרית לשלם את שווי ההטבה שקיבל על פי החוזה. לפיכך, במועד ההחלטה אם לאכוף את החוזה או לבטלו יש לבדוק היטב גם את ההשלכות בדבר ההשבה לצד שהפר את החוזה באשר חובת ההשבה חלה אוטומטית, עם ההודעה על ביטול החוזה.
חוק החוזים [חלק כללי] וחוק החוזים, תרופות בשל הפרת חוזה עוסקים שניהם בפיצוי לו זכאי הצד הנפגע שעה שהצד שכנגד הפר את החוזה עמו. נהוג לחלק את הפיצויים על הפרת חוזה לשניים:
פיצויי הסתמכות לאחר הפרת חוזה הינם פיצויים המוענקים לנפגע על מנת להחזיר אותו למצב שבו הוא היה לפני המו"מ לחתימתו של ההסכם אשר בסופו של דבר לא נחתם כתוצאה מחוסר תום לב של הצד שכנגד. לדוגמא, מקום בו לאחר מו"מ אינטנסיבי לחתימת הסכם מכר דירה חזר בו המוכר מכוונתו למכור את הדירה. ההיגיון בפיצויי ההסתמכות היא להחזיר את הנפגע למצב שהוא היה בו לפני חתימת ההסכם ולא לפצותו על הפסד שנגרם לו מאי חתימת ההסכם (היינו רווחים שהוא ציפה להם וכיו"ב) באשר מעולם לא נחתם חוזה. פיצויי קיום לאחר הפרת חוזה הינם פיצויים לצד הנפגע מהפרתו של החוזה לאחר שזה כבר נכרת ונחתם בין הצדדים. מטרתם לפצות על הפסד התמורה שאמור היה לקבל הנפגע אם ההסכם שנחתם בין הצדדים היה מקוים על ידי הצד המפר. תביעה על הפרת חוזה הינה תביעה המוגשת על ידי הנפגע לאכיפת ההסכם ו/או לפיצוי על הפרתו. בתי המשפט מעדיפים בד"כ לאכוף את ההסכם ואולם כאשר סעד של אכיפה אינו אפשרי, בית המשפט יורה על פיצוי על הפרת ההסכם. נטל ההוכחה בדבר הפרת החוזה מוטל על הטוען להפרה.
